#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רנח. האם המטלטלין בכלל 1) נכסי מכורים לך 2) כל נכסיי נתונים לך 3) ומאי שנא? 	"1) אין המטלטלים בכלל <sup>קמא</sup>.<br>2) המטלטלים בכלל.<br>3) רשב""ם כתב משום שא""ל כל נכסיי. והתוס' (ד""ה ואי) תירצו דלשון נכסיי משמע ריבוי יותר מנכסי. ועוד תירצו דבמתנה בעין יפה נותן משא""כ במכר.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קמא.  והרא""ש  (סי' ב)  כתב בשם ר' יונה שאם אמר נכסי גם המטלטלים בכלל, ורק אם אמר נכסי דבי חייא מכורים לך אין המטלטלים בכלל, לפי שאין המטלטלים נזכרים ע""ש המוכר אלא דוקא קרקעות ועבדים.</span>"	בבא בתרא סב. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רנט. מה קנה אם מצר לו את די המצרים ובמזרח היו ראובן ושמעון 1) ובמערב היה יהודה וכתב במערב יהודה ובמזרח שמעון 2) ובמערב היו יהודה וקרקע עולם וכתב במערב יהודה ובמזרח ראובן ושמעון? 	"1) רב סבר שקנה את חלק השדה שבין שמעון ליהודה. רב כהנא ורב אסי אמרו שקנה את כל חלק השדה שבין שמעון ליהודה כראש תור. ורב שתק וכתבו הרשב""ם והתוס' (ד""ה ומודה) שהודה לדבריהם <sup>קמב</sup> .<br>2) כתבו התוס' (ד""ה מדהנה) שקנה את כולה כיון שלא מצא מה למצור.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קמב.  כתב הרשב""א שיש אומרים שהלכה כרב, שאע""פ שלא מצא תשובה, לא הודה להם, דרב אגמריה סמיך .</span>"	בבא בתרא סב. ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רס. מה הדין אם מצר לו שלשה מצרים ומצר רביעי לא מצר לו, ובאיזה אופן ומדוע נפסק שודא? 	"לרב קנה הכל חוץ מתלם במיצר הרביעי. לשמואל קנה הכל. לרב אסי קנה תלם אחד על פני ג' המצרים כמין חי""ת. רבא פסק דקנה הכל חוץ מתלם במיצר הרביעי ודוקא שאינו מובלע ויש עליו ריכבא דדיקלא או שהוא ט' קבין אבל אם מובלע ואין עליו ריכבא דדיקלא או ט' קבין קנה הכל. אבל אם מובלע ויש עליו או אינו מובלע ואין עליו אמרי לה להאי גיסא ואמרי לה להאי גיסא ושודא דדייני. לרשב""ם בשאר מקומות דמספקא לן בתרי לישני הלכתא נמאן, ולתוס' (ד""ה איתמר) בכל דוכתי, אמרינן המע""ה, וכאן נראה לחכמים לפסוק שודא <sup>קמג</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קמג.  והרא""ש  (סוף סי' ב)  כתב דהכי קים ליה לבעל הגמרא דלא נאמרו שתי הלשונות לחלוק זה על זה אלא שניהם אמרן רבא כדי לעשות שודא דדייני לפי דעת הלוקח ודעת המוכר ולפי מנהג המדינה ולפי הדמים.</span>"	בבא בתרא סב:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסא. מה הדין ומדוע אם כתב מצר ארעא דמינה פלגא או שכתב מצר ארעא דמינה פסיקא? 	"לרבה אם כתב מצר ארעא דמינה פלגא יקבל פלגא, דהא קאמר דמינה פלגא דמשמע חלוקה לחצאין. אם כתב דמינה פסיקא יקבל תשעה קבין, דפסיקא משמע מחותך ממנה המועט מן המרובה ושדה הוא לפחות ט' קבין <sup>קמד</sup>. לאביי בין מצר ארעא דמינה פלגא ובין מצר ארעא דמינה פסיקא אי א""ל אלין מצרנהא יקבל פלגא,ואם לא א""ל אלין מצרנהא יקבל תשעה קבין.ופירש הרשב""ם דאלין מצרנהא יתור לשון הוא ליפות כחו של קונה <sup>קמה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קמד.  כתב הרשב""א שר""ח פירש שרבה מיירי במתנה, אבל במכר בענין זה הדמים מודיעים ורבינו האי גאון פירש שרבה אייירי גם במכר ואין אומרים שהדמים מודיעים כיון שאמר לו חלק ידוע ובסך ידוע.
<br>קמה.  והרשב""א הסכים עם פי' הר""י מיגש שכתב שאם כוונתו רק לט' קבין ל""צ לסמן המצרים, ולכן לא אמרם ומהא דמצר מוכח שכוונתו לפלגא.</span>"	בבא בתרא סב: - סג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רסב. מה ההלכה בממון המוטל בספק? 	"הרשב""ם (ד""ה תנו חלק) פסק כסומכוס שאמר חולקין.<br>והתוס' (ד""ה אין) פסקו כחכמים שהמוציא מחבירו עליו הראיה."	בבא בתרא סב: - סג. ותוס'		
